SFA לקשיי שליפה – מדריך לקלינאיות וקלינאי תקשורת

במבט מהיר

מהו ניתוח תכונות סמנטיות?
שיטה טיפולית המדגישה שיחה על מאפיינים מרכזיים של מילה (קבוצה, שימוש, פעולה, תכונות, מיקום, אסוציאציות) במטרה לתמוך ביכולת שליפה..

למי זה הכי מתאים?
מתאים בעיקר למטופלים עם אפזיה אקספרסיבית קלה–בינונית, עם הבנה שמורה יחסית. ניתן להתאים את השיטה, עם תמיכה נוספת, גם למטופלים עם אפזיה משמעותית יותר..

למה להשתמש ב SFA?
השיטה נמצאה כמשפרת שליפה של מילים ומסייעת לפיתוח אסטרטגיית פיצוי (circumlocution) לשימוש בחיי היום-יום.

מהו ניתוח מאפיינים סמנטיים (SFA)?

ניתוח מאפיינים סמנטיים (Semantic Feature Analysis – SFA) הוא טיפול מבוסאיות נפוץ לאפזיה אקספרסיבית, המסייע לשליפה באמצעות הפעלת הידע הסמנטי של האדם והקשרים בין מושגים קרובים. הקלינאית מסייעת למטופל לחקור מאפיינים שונים של מילת היעד – למשל למה הפריט משמש, איך הוא נראה, לאיזו קטגוריה הוא שייך והיכן ניתן למצוא אותו. השיטה מתאימה למטופלים המציגים סימנים לפגיעה במערכת הסמנטית. סימנים לפגיעה במערכת הסמנטית יכולים להיות החלפות סמנטיות (לדוגמה: שליפת “תפוח” במקום “אגס”) או שליפה בתגובה לרמזים סמנטיים בעת תרגול שליפה.

השיטה משמשת גם אוכלוסיות נוספות מעבר למטופלים עם אפזיה אקספרסיבית. מיפוי סמנטי בסגנון SFA נפוץ מאוד במסגרות חינוכיות לפיתוח אוצר מילים והבנת הנקרא. בנוסף, ניתן להשתמש ב-SFA לתמיכה בשימור יכולות שליפה באפזיה מתקדמת ראשונית.

‍

למה להשתמש בשיטה?

SFA היא שיטה פשוטה, פרקטית ומבוססת-ראיות (ראו “עדויות מחקריות” בהמשך).למרות שמדובר בטיפול המתמקד בליקוי עצמו, הוא עשוי גם לשפר את היכולת “לדבר מסביב המילה” או להגדיר אותה– כאסטרטגיית פיצוי או רמז עצמי לעירור המילה.
‍

למי SFA מתאים במיוחד?

מטופלים עם אפזיה אקספרסיבית קלה–בינונית אשר:

• בעלי הבנה שמורה יחסית
• מגיבים לרמזים סמנטיים
• מסוגלים להעביר לפחות חלק מהמידע המרכזי על מילה מסוימת בעזרת תמיכה (בדיבור, כתיבה, ציור או מחווה)
  ‍

‍עדויות מחקריות

במחקר יחידני, Boyle & Coelho (1995) מצאו כי תרגול שמות עצם באמצעות SFA הוביל לשיפור עקבי, אך ההכללה למילים שלא תורגלו הייתה משתנה.

סקירה של Boyle (2010) דיווחה על שיפור בשליפה במגוון סוגי אפזיה (אנומית, ברוקה, ורניקה, טרנסקורטיקלית ואפזיה על רקע TBI), בעיקר בקרב מטופלים בטווח הקל–בינוני, עם שונות ברמת ההכללה והשימור.

מטא-אנליזה של Maddy ואחרים (2014) מצאה אפקט טיפולי בינוני–גבוה בשליפה ישירה של מילים מתורגלות, אך הכללה מוגבלת או לא עקבית למילים לא מתורגלות. סקירה שיטתית של Efstratiadou ואחרים (2018) הגיעה למסקנות דומות, עם תוצאות חיוביות למילים מתורגלות ושונות מתודולוגית בין מחקרים.

Wambaugh ואחרים (2014) מצאו כי SFA יכולה לתמוך גם בשליפת פעלים, וכי שילוב SFA עם טיפול ברמת המשפט (כגון Verb Network Strengthening Treatment) עשוי לתרום יותר למטרות שמתמקדות בדיבור ספונטאני.

Kiran & Thompson השתמשו בפרוטוקול בסגנון SFA ומצאו כי אימון פריטים א-טיפוסיים (מורכבים יותר) יכול לעודד הכללה בתוך הקטגוריה לפריטים טיפוסיים יותר. לדוגמה, אימון מילה פחות שכיחה (“פינגווין”) הוביל להכללה למילה שכיחה יותר (“ציפור”), אך לא להפך.

Freed & Torstensen (2013) מצאו כי הן SFA והן PACE שיפרו מילים מתורגלות ובאפזיה כרונית מסוג ברוקה, עם מידה מסוימת של הכללה.
‍

מה צריך כדי להעביר טיפול SFA?

להורדה לחצו כאן
הערכה כוללת:
סט מוכן של טבלאות SFA להדפסה
תבניות טבלת SFA (לשמות עצם ולפעלים) ליצירת חומרים מותאמים אישית
מדריך SFA קצר למשפחה ולמטפלים

דוגמה למבנה של מפגש SFA

1. הטרמה והכנה

• הצגת השיטה:

“אנחנו הולכים לעבוד על תיאור מילים שקשה יותר לשלוף. נדבר על מאפיינים כמו לאיזו קבוצה הן שייכות, למה הן משמשות וממה הן עשויות. זה לרוב עוזר למילה להגיע.”

• בחירת סט תמונות, עם דגש על מילים תפקודיות, שכן ההכללה למילים לא מאומנות צפויה להיות מוגבלת.

‍

2. הדגמה מלאה על ידי הקלינאית

הקלינאית מציגה טבלה עם תמונת מילת היעד במרכז – לדוגמה “קפה” – ועונה על כל שאלה בתור, תוך כתיבה בטבלה.

• קבוצה: “לאיזו קבוצה זה שייך? … זה משקה.”
• שימוש: “למה משתמשים בזה? … שותים בשביל אנרגיה.”
• פעולה: “מוזגים ולוגמים.”
• תכונות: “חם, שחור או חום, ריח טוב.”
• מיקום: “נמצא במטבח או בבית קפה.”
• אסוציאציות: “מזכיר לי כוסות, פולים, מפגש עם חברים.”

‍

3. ביצוע SFA על 5–10 מילים שהמטופל מתקשה לשלוף

מבקשים מהמטופל לשיים את התמונות. עבור מילים שקשה לו לשלוף, מבצעים את תהליך ה-SFA.

מעוררים מאפיינים סמנטיים,תכונה אחר תכונה, וכותבים את התשובות בטבלה. נותנים זמן.
לא אומרים את מילת היעד מיד – ההכוונה דרך השאלות עשויה לאפשר שליפה בהמשך.

‍

ששת הרמזים ב-SFA

לשמות עצם

• קבוצה: “לאיזו קבוצה זה שייך?”
• שימוש: “למה משתמשים בזה?”
• פעולה: “מה עושים עם זה / מה זה עושה?”
• תכונות: “איך זה נראה או מרגיש?”
• מיקום: “איפה מוצאים או שומרים את זה?”
• אסוציאציה: “עם מה זה הולך או מה זה מזכיר?”

לפעלים

• מי: “מי בדרך כלל עושה את זה?”
• למה: “למה עושים את זה?”
• איך: “באיזה איבר גוף או כלי משתמשים?”
• איפה: “איפה זה קורה?”
• מתי: “מתי זה קורה? באיזו תדירות?”
• תוצאה: “מה קורה אחר כך? מה משתנה?”

שמרו על רמזים קצרים. תנו זמן. חזקו כל רמז – בכל אופן שבו המטופל מבטא אותו.

4. אם יש קושי לענות על השאלות – דרגו באמצעות מתן פיגומים

1. שאלות בחירה (“זה נמצא במטבח או בגינה?”)
2. שאלות כן/לא (“זה נמצא בגינה?”)
3. הצבעה / מחווה / ציור (“אפשר להראות או לצייר איפה זה נמצא?”)
4. השלמת משפט (“זה נמצא ב-…”)
   ‍

5. ניסיון שליפה חוזר

לאחר זיהוי רוב המאפיינים, מבקשים מהמטופל לנסות שוב לשיים את המילה.

אם עדיין קשה ניתן להשתמש ב:

1. רמז להשלמת משפט (“שתיתי בבוקר כוס …”)
2. רמז פונולוגי
3. רמז אורתוגרפי (כתוב)
4. הפקת המילה במטרה להשיג חיקוי

6. חיזוק וקישור לאחר שליפת המילה

“כן, קפה! זה המשקה החם והשחור, זה ששותים בדרך כלל בבוקר.”

‍

התאמה אישית

כדי ששיטת ה-SFA תהיה תפקודית ומועילה, חשוב להתמקד במילים שהמטופל צריך להשתמש בהן לעיתים קרובות ושחשובות לו. מאחר שהשיפור צפוי להיות בעיקר במילים שתרורגלו, יש חשיבות רבה לבחירת הקטגוריות ואוצר המילים.

ניתן להתאים את השיטה לשמות בני משפחה וחברים (למי הם נשואים, מי הילדים שלהם, איפה הם גרים, איך הם נראים, במה הם עובדים, תחביבים), וכן למקומות אהובים, חפצים אישיים או תחביבים.

‍

תרגול ביתי

ספקו למטופל ולמשפחה טבלאות SFA ומדריך קצר לתמיכה בתרגול בבית.

להורדת ערכת ההתחלה החינמית:

• סטים מוכנים של טבלאות SFA
• תבנית ריקה ליצירת חומרים מותאמים
• מדריך SFA קצר למשפחה ולמטפלים

‍

שאלות נפוצות

מהו ניתוח מאפיינים סמנטיים (SFA)?
טיפול בקשיי שליפה המחזק את הקשרים בין מילים למשמעותן באמצעות שיחה על מאפייני המילה(קבוצה, שימוש, פעולה, תכונות, מיקום ואסוציאציה).

למי SFA מתאימה?
למטופלים עם אפזיה קלה–בינונית שיכולים לבטא מידע מסוים על מילת יעד ובעלי הבנה שמורה. ניתן להתאים את השיטה למצבים חמורים יותר, בעיקר כשיש פגיעה סמנטית.

האם זה מתאים לכולם?
לא תמיד. למטופלים מתאימים צפוי שיפור במילים שתורגלו, אך הכללה למילים שלא תורגלו לרוב מוגבלת.

באיזו תדירות וכמה זמן?
ברוב המחקרים ערכו מפגשים של 45–60 דקות, 2–3 פעמים בשבוע, לאורך 10–20 מפגשים.

האם ניתן לעבוד גם על פעלים?
כן. ניתן להתאים את הרמזים לעבודה על פעלים.

מה אם המילה לא נשלפת?
גם אז ל-SFA יש ערך. תרגול הגדרת המילה הוא אסטרטגיית פיצוי חשובה, גם אם המילה עצמה לא נשלפת.

איך משפחה ומטפלים יכולים לעזור?
באמצעות מתן רמזים, מתן זמן וחיזוק ניסיונות שליפה.

האם להשתמש בSFA לכל המילים או רק למילים שהמטופל מתקשה לשלוף?
יש להתמקד במילים שהמטופל מתקשה לשלוף.

‍

על הכותב

Oli Cheadle הוא קלינאי תקשורת מבריטניה העובד ב-Cognishine, ועובד בשיקום לאחר שבץ בתחומי אפזיה, אפרקסיה של הדיבור, דיסארתריה ודיספגיה.
הוא מתמחה גם בטיפול בגמגום, ומנהל את האתר The Aphasia Therapy Planner וכן את Stuttering Therapy Online.

‍

‍

גלו מדריכים נוספים לטיפול באפזיה ומשאבים חינמיים מבית Cognishine

טיפול באינטונציה מלודית (MIT) לאפזיה: מדריך ל- SLP

‍

‍

מקורות

Boyle, M., & Coelho, C. A. (1995). Application of Semantic Feature Analysis as a Treatment for Aphasic Dysnomia. American Journal of Speech-Language Pathology, 4(4), 94–98. https://doi.org/10.1044/1058-0360.0404.94
Boyle, M. (2010). Semantic feature analysis treatment for aphasic word retrieval impairments: What’s in a name? Topics in Stroke Rehabilitation, 17(6), 411–422. https://doi.org/10.1310/tsr1706-411
Maddy, K. M., Capilouto, G. J., & McComas, K. L. (2014). The effectiveness of semantic feature analysis: An evidence-based systematic review. Annals of Physical and Rehabilitation Medicine, 57(4), 254–267. https://doi.org/10.1016/j.rehab.2014.03.002
Efstratiadou, E. A., Papathanasiou, I., Holland, R., Masterson, J., & Hilari, K. (2018). A Systematic Review of Semantic Feature Analysis Therapy Studies for Aphasia. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 61(5), 1261–1278. https://doi.org/10.1044/2018_JSLHR-L-16-0330 (open-access author manuscript: City, University of London).
Wambaugh, J. L., Wright, S., & Mauszycki, S. (2014). Semantic feature analysis: Application to confrontation naming of actions in aphasia. Aphasiology, 28(1), 1–24. https://doi.org/10.1080/02687038.2013.845739
Kiran, S., & Thompson, C. K. (2003). The role of semantic complexity in treatment of naming deficits: Training atypical exemplars leads to generalization to typical exemplars. Aphasiology, 17(5), 389–406. (Open-access version available via PMC.)
See also: Kiran, S. (2007). Complexity in language learning and treatment. American Journal of Speech-Language Pathology, 16(1), 43–56. https://doi.org/10.1044/1058-0360(2007/002)
Freed, D., & Torstensen, K. (2013). A comparison of Semantic Feature Analysis and Promoting Aphasics’ Communicative Effectiveness for treating anomia in patients with aphasia. Paper presented at the Clinical Aphasiology Conference (Tucson, AZ). (Conference abstract/slides referenced online; appears not to be a peer-reviewed journal article.)