מיני סדרה על גמגום: מהו גמגום?

חנן הורביץ

חינוך

מה זה גמגום?

‍

מבוא

גמגום הוא הבדל בדיבור שמקורו ביולוגי, והוא מאופיין בהתנהגויות ראשוניות ומשניות.

כאן נתייחס ספציפית לגמגום התפתחותי, בניגוד לגמגום נרכש, אשר לרוב מתפתח בילדות ונמשך אצל חלק מהאנשים גם בבגרות.

גמגום מוכר גם בשם חוסר שטף, כאשר המונחים השונים נמצאים בשימוש במדינות שונות.

מאפיינים ראשוניים

המאפיינים הראשוניים של גמגום הם ביטוי למקור הביולוגי שלו.
הם מורכבים מהארכות, שבהן הצליל נמשך לאורך זמן (בבבבגלל), חזרות, שבהן חוזרים על הברות או צלילים (ב.ב.בגלל) וחסימות, כאשר הדובר בתחילה אינו מצליח להפיק צליל כלל. חסימות אלו נקראות לעיתים גם "חסימות שקטות"

‍

מאפיינים משניים

המאפיינים המשניים של גמגום כוללים התנהגויות כגון:

· מתח פיזי – בכל מקום בגוף ולעיתים בכל הגוף, כגון לסת מתוחה, צוואר ובטן.

· הוספת מילות פקק – כמו "אממ", "אה", "כאילו", או "אתה יודע".

· תנועות גוף בלתי רצוניות – כגון הטיית הראש, תנועות חדות של הראש או הידיים, והתנהגויות דמויות טיק. אלו נובעות מהמתח.

· סוגים שונים של הימנעות – כגון החלפת מילים, שימוש במילות מילוי כדי להימנע מהגמגום, הימנעות מהשתתפות חברתית, או פשוט הימנעות מדיבור.

גמגום והמאבק בו

המפתח להבנת גמגום הוא ההבחנה בין הגמגום עצמו לבין המאבק בו.

המאפיינים המשניים, או ההתנהגויות, הם ביטוי למאבק עם ונגד גמגום, וכולם מתרחשים בגלל הניסיונות שלנו להימנע ולהסתיר אותו.

המאפיינים המשניים הם ביטוי למאבק בגמגום ונגדו, והם נובעים מניסיונות להימנע מהגמגום ולהסתיר אותו.ניסיונות אלו נובעים מהסטיגמה הקיימת סביב גמגום.

ברוב, אם לא בכל, המקרים של גמגום המכונה "חמור", החומרה נובעת מהמאבק בגמגום ולא מהגמגום עצמו.עם זאת, המאבק לא תמיד מגביר את חומרת הגמגום, אך הוא בהחלט מגביר את השפעתו על חיי האדם.

·חשוב מאוד להבין את ההבדל בין המאפיינים הראשוניים למשניים, משום ש:

·חשוב להבין מה הבעיה כדי להתמודד איתה באופן המתאים ביותר עבורנו.

· אם נזהה את הבעיה באופן שגוי (בהנחה שיש בעיה), נחפש ונקבל טיפול שגוי, הבעיה לא תיפתר.

·חשוב להבין מדוע אנו סובלים כדי שנוכל להפחית את הסבל באופן יעיל.

הבסיס הביולוגי להגמגום

מחקרים מראים כי גמגום הוא בעל בסיס ביולוגי^[1]. אנו מגמגמים משום שיש לנו הבדל נוירופיזיולוגי המשפיע על תזמון והתחלת תנועות הדיבור.

· קיימים הבדלים תפקודיים ומבניים בין מוחם של אנשים שמגמגמים לבין אלו שאינם מגמגמים.

· ישנם מרכיבים גנטיים לגמגום – אך אין זה אומר בהכרח שהוא תורשתי, למרות שיש משפחות שבהן הוא מופיע לאורך דורות.

· מחקרים מצאו קשר בין נוירוכימיה לגמגום, ובפרט בין דופמין לגמגום.^[2].

חשוב להדגיש: הבדל נוירולוגי זה משפיע על הדיבור בלבד, ולא על יכולות אחרות של אנשים שמגמגמים.

נתונים סטטיסטיים

כ-5% מהילדים בגיל הרך חווים שלב של גמגום, אשר חולף אצל כ-75–80% מהם.^3]. אנחנו עדיין לא יודעים למה, אבל ייתכן שנוירופלסטיות מוחית משחקת תפקיד מרכזי.

מקובל להעריך כי כ-1% מהאוכלוסייה הבוגרת מגמגמת^[4], אם כי נתונים מבריטניה (2021) מצביעים על כ-2%.

היחס בין גברים לנשים הוא כ-4:1 (כלומר, 4 מתוך 5 אנשים שמגמגמים הם גברים).^[6].

גמגום קיים בכל המדינות, השפות והתרבויות.^[7].

הבדל, לא פגם

חשוב מאוד להבין כי גמגום הוא הבדל תקשורתי, ולא פגם^[8].
‍הבנה זו משפיעה על האופן שבו אנו מתייחסים לגמגום ולאדם שמגמגם:

· הבעיה אינה הגמגום עצמו, אלא הגישה שלנו כלפיו.

· הבעיה היא הסטיגמה והדעות הקדומות, שבגללן אנשים שמגמגמים נשפטים ומופלים לרעה.

תפקידו של המאזין

פשוט להקשיב. להתמקד במה שנאמר, ולא באופן שבו הדברים נאמרים.

להימנע ממתן עצות כמו "תדבר לאט" או "פשוט תנשום" – עצות אלו אינן מועילות ואף מפריעות.

להימנע מהשלמת מילים או משפטים עבור האדם המגמגם. לתת לו לדבר בקצב שלו.

אם משהו לא מובן – לבקש הבהרה.

מיתוסים נפוצים על גמגום

· גמגום אינו נובע מבעיות רגשיות או פסיכולוגיות ואינו מחלת נפש.

· אין קשר בין גמגום לאינטליגנציה

· גמגום אינו נובע מחוסר ביטחון עצמי.

· גמגום אינו נובע ממתח נפשי.

· אך לחץ ומגבלות זמן יכולים להחמיר אותו.

· גמגום אינו נובע מטראומה בילדות.

· למרות שטראומה יכולה להיות אחד הטריגרים אצל אלה שיש להם נטייה פיזיולוגית לגמגום.

· גמגום אינו מגדיר את האדם – הוא רק חלק ממנו.

מקורות

^[1] Knowns and unknowns about the neurobiology of stuttering; https://journals.plos.org/plosbiology/article?id=10.1371/journal.pbio.3002492

^[2] The Stuttering Mind; Scientific American, August 2021; https://www.scientificamerican.com/article/stuttering-stems-from-problems-in-brain-wiring-not-personalities/

^[3] A Handbook on Stuttering; Bloodstein, Bernstein Ratner and Brundage; Seventh Edition; Summary Remarks on the Demography of Stuttering

^[4] A Handbook on Stuttering; Bloodstein, Bernstein Ratner and Brundage; Seventh Edition; Summary Remarks on the Demography of Stuttering

^[5] Stamma.org; https://stamma.org/features/how-many-adults-stammer

^[6]A Handbook on Stuttering; Bloodstein, Bernstein Ratner and Brundage; Seventh Edition; The Sex Ratio

^[7] A Handbook on Stuttering; Bloodstein, Bernstein Ratner and Brundage; Seventh Edition; Stuttering in Other World Communities

^[8] Stammering Pride and Prejudice: Difference not Defect; https://www.jr-press.co.uk/product/stammering-pride-prejudice/

‍

המחבר

חנן הורביץ הוא אדם שמגמגם בגאווה, ולשעבר יו"ר ומנכ"ל אמב"י – אגודת המגמגמים בישראל.
הוא מרצה רבות בנושא גמגום ופועל לקידום הבנה עמוקה יותר שלו, כדי להתגבר על המגבלות שמטילה הסטיגמה החברתית.

הוא היה שותף בארגון כנסים בתחום, ובצוות האוצר של כנס יום המודעות הבינלאומי לגמגום.

חנן הוא מחבר הספר:
"Stuttering: From Shame and Anxiety to Confident Authenticity"
מידע נוסף ופרק חינמי ניתן למצוא באתר OnStuttering.com.

מבחינה מקצועית, חנן הוא מהנדס אלקטרוניקה, ומשנת 2019 פועל כיועץ עצמאי לניהול איכות ורגולציה.
‍
תחומי העניין שלו כוללים פילוסופיה בודהיסטית וסטואית, גיטרת בלוז, קריאה – וכמובן, גמגום.

‍

צור קשר

דוא"ל: Hanan.hurwitz@gmail.com

טלפון: +972 54 5200733

‍

מאמרים אלה מורשים תחת רישיון Creative Commons ייחוס-לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0). אתם חופשיים לשתף, להעתיק ולהתאים את תוכן המאמרים למטרות חינוכיות ולא מסחריות, בתנאי שאתם נותן קרדיט מתאים למחבר, מוסיף קישור למאמר המקורי ומציינים אם בוצעו שינויים.

לפרטים, בקרו בכתובת https://creativecommons.org/licenses/by-nc/4.0/.

‍