טיפול מרחוק לאימון מיומנויות קוגניטיביות

Brittany Ferri, PhD, OTR/L
חינוך

בעוד שטיפול מרחוק הוא מודל טיפול מקובל זה עשרות שנים בתחומים כגון קלינאות תקשורת ופסיכולוגיה, מגפת הקורונה האיצה את השימוש בו גם בתחומי שיקום נוספים. כמו בכל פורמט טיפולי, גם לטיפול מרחוק יש מגבלות, במיוחד כאשר מדובר בניהול קשיים גופניים כמו בצקת והגבלות בטווחי תנועה. עם זאת, טיפול מרחוק יכול להתאים מאוד לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות, שכן הטכנולוגיה יכולה להיות יעילה במיוחד בטיפול בקשב, בזיכרון, בגמישות קוגניטיבית ובמגוון מיומנויות נוספות של תפקודים ניהוליים .

למרות העלייה בשימוש בו, מטפלים רבים עדיין עשויים להסס להשתמש בטיפול מרחוק או לחוש חוסר נוחות בתכנון מפגשים במתכונת זו. תגובה כזו מצד קלינאים עלולה לצמצם את מספר המטופלים שיכולים להפיק תועלת משירותים אלה. לכן, הכשרה מקצועית היא מרכיב חשוב בהיערכות נכונה של מטפלים לעבודה מסוג זה. במאמר זה נציג סקירה של היתרונות מבוססי הראיות התומכים במודל זה בתחום הקוגניציה, לצד רעיונות לפעילויות שניתן ליישם במגוון תחומי טיפול ואוכלוסיות.

טיפול מרחוק עם ילדים

מחקרים בריפוי בעיסוק מצביעים על כך שכאשר נעשה שימוש בטיפול מרחוק באוכלוסייה הפדיאטרית, הוא מקל על מתן שירותים בסביבתו הטבעית של הילד, לצד הוריו ודמויות מוכרות נוספות. טיפול מרחוק מועיל גם עבור אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת או עבור מי שמתמודדים עם קושי עקבי בהגעה לטיפול בשל בעיות תחבורה. בנוסף, מטפלים יכולים להשתמש בטיפול מרחוק כדי לשלב ביתר קלות מרכיבים חיוניים במפגש, כגון הדרכת מטופל והעברת ידע.

טיפול מרחוק עם מבוגרים וקשישים

העדויות המחקריות תומכות גם בשימוש בטיפול מרחוק לצורך מתן ריפוי בעיסוק לאוכלוסייה  לאוכלוסיה הגריאטרית, כאשר מבוגרים וקשישים וכן בני משפחתם או המטפלים בהם דיווחו אף הם על שביעות רצון מהטיפול שניתן במתכונת זו. טיפול מרחוק הוכח כדרך יעילה גישות טיפול גריאטריות כגון Aging Well by Design, Lifestyle Redesign, Home Hazard Removal Program ו-Community Occupational Therapy in Dementia, לצד תוכניות נוספות.

כאשר נעשה שימוש בטיפול מרחוק עם אנשים המתמודדים עם הפרעות נוירולוגיות נמצא כי הוא משפר את איכות החיים, הזיכרון והקוגניציה הכללית. מחקרים נוספים שבחנו באופן ממוקד טיפול מרחוק עבור אנשים עם מחלת פרקינסון מצאו כי גישה זו תרמה לשיפור בקשיים התנהגותיים ורגשיים, וכן במצב הקוגניטיבי. יתרונות אלה באו לידי ביטוי גם בשיפור באיכות החיים הן של המטופלים והן של בני המשפחה או המטפלים שקיבלו את השירותים.

פעילויות המתאימות לטיפול מרחוק לכל הגילאים

  • טכניקות הרפיה
    • דמיון מודרך
    • סריקות גוף
    • נשימה עמוקה
    • סיורים וירטואליים
  • פעילויות באמצעות לוח דיגיטלי או שליטה מרחוק
    • משחקי לוח או קלפים וירטואליים המתמקדים במיומנויות התאמה, זיהוי תבניות ומהירות תגובה
    • לוחות זמנים חזותיים הנבנים יחד לצורך סיוע ברצף משימות
    • גלגלי רגשות
    • מיפוי מחשבות לצורך זיהוי טריגרים ואסטרטגיות התמודדות
    • תרשימים המסייעים בבניית מטרות ולוחות זמנים
    • סרטונים קצרים לצורך משחקי תפקידים, מיומנויות חברתיות ופתרון בעיות
    • פעילויות בסגנון חיפוש חפצים בתמונה
    • קריאה משותפת ודיון
    • משחקי מילים כגון חיפוש מילים, תשבצים ופאזלים וירטואליים
  • פעילויות יצירה באמצעות לוח דיגיטלי או חומרים פיזיים
    • ציור
    • צביעה
    • ציור בצבע
    • כתיבת יומן
    • כתיבת סיפורים
  • פלטפורמות משולבות עם אפליקציות ומשחקים אינטראקטיביים

ישנן דרכים רבות לשלב פעילויות מעשירות במפגשי טיפול מרחוק, במטרה להכין את המטופלים להתמודדות עם מיומנויות מעשיות יותר. ארגונים רבים ואף מטפלים עצמאיים מעדיפים פלטפורמות משולבות כגון Cognishine, בזכות היכולת לרכז את כלל הפעילויות במקום אחד, מקיף ונגיש. הפלטפורמה של Cognishine מציעה מגוון רחב של אפשרויות התערבות בתחומים כגון שפה, קוגניציה, דיבור וחִברות. אם אתם מחפשים פתרון מסוג זה עבור הקליניקה או המסגרת הטיפולית שלכם, מומלץ ליצור קשר לקבלת מידע נוסף.

אודות המחברת

Brittany Ferri, OTR/L היא הבעלים של חברת כתיבה וייעוץ בשם  Simplicity of Health. יש לה 10 שנות ניסיון כמרפאה בעיסוק, עם רקע בפיתוח תוכניות, בבריאות התנהגותית, בפדיאטריה ובטיפול מרחוק.יש לה 10 שנות ניסיון כמרפאה בעיסוק, עם רקע בפיתוח תוכניות, בבריאות התנהגותית, בפדיאטריה ובטיפול מרחוק.יש לה 10 שנות ניסיון כמרפאה בעיסוק, עם רקע בפיתוח תוכניות, בבריאות התנהגותית, בפדיאטריה ובטיפול מרחוק.

מקורות

  1. Diamond A. (2013). Executive functions. Annual review of psychology, 64, 135–168. https://doi.org/10.1146/annurev-psych-113011-143750
  2. Baker, A. R., Barents, E. R., Cole, A. G., Klaver, A. L., Van Kampen, K., Webb, L. M., & Wolfer, K. A. (2025). Use and Perceptions of Telehealth by Pediatric Occupational Therapists Post COVID-19 Pandemic. International journal of telerehabilitation, 16(2), e6655. https://doi.org/10.5195/ijt.2024.6655 
  3. Latella, D., Maresca, G., Formica, C., Sorbera, C., Bringandì, A., Di Lorenzo, G., Quartarone, A., & Marino, S. (2023). The Role of Telemedicine in the Treatment of Cognitive and Psychological Disorders in Parkinson's Disease: An Overview. Brain sciences, 13(3), 499. https://doi.org/10.3390/brainsci13030499
  4. Washington, S. E., Bollinger, R. M., Edwards, E., McGowan, L., & Stephens, S. (2023). Telehealth Delivery of Evidence-Based Intervention Within Older Adult Populations: A Scoping Review. OTJR : occupation, participation and health, 43(3), 467–477. https://doi.org/10.1177/15394492231180838 
  5. Hu, Y., Li, Y., Li, J., Yat Wa Liu, J., Gustin, S.M., Li, M., & Yee Man Leung, A. (2025). Effectiveness of telehealth interventions on cognitive function and quality of life in adults with neurological disorders: A systematic review and meta-analysis. Journal of the American Medical Directors Association, 26(4), 105491. https://doi.org/10.1016/j.jamda.2025.105491.