מיני סדרה על אוריינות: חלק 1 – ניהול ההשפעה של הטכנולוגיה באמצעות עקרונות יסוד של הוראת אוריינות אפקטיבית
כקלינאית תקשורת (SLP), אני מקדישה לא מעט זמן למחקר על אסטרטגיות לפיתוח כישורי שפה ואוריינות.
כשהייתי בבית הספר היסודי, לא רכשתי את מיומנויות הקריאה מיד.
למרבה המזל, הסיכויים היו לטובתי. לא רק שקיבלתי חינוך טוב, אלא גם גדלתי בסביבה שסיפקה לי הזדמנויות רבות לתרגל מיומנויות אורייניות.
לאמי הייתה תמיד ספרייה גדולה מאוד בבית (ועד היום יש לה). הוריי לא הסכימו שתהיה לנו קונסולת נינטנדו, ולכן כששעמם לנו, עודדו אותנו לקחת ספר.
גם האינטראקציות החברתיות היו שונות. כשרציתי לשלוח הודעה לחברה, לעיתים הייתי כותבת לה פתק על נייר בזמן השיעור.
תקשורת, הקריאה, הכתיבה והבידור – כולם נראו אחרת אז. כיום, זמן פנוי מוקדש לרשתות חברתיות ולמשחקים, שבהם ניתן לשלוח הודעות מיידיות לאחרים. וכשרוצים לתקשר חברתית, פשוט שולחים הודעת טקסט.
בהתאם לנורמות החברתיות הנוכחיות, הודעות אלו לרוב אינן חייבות להיות כתובות במשפטים שלמים עם דקדוק ואיות תקינים.
עם כל הטכנולוגיה והמסרונים הללו, אני תוהה האם ילדים מקבלים מספיק הזדמנויות לרכוש מיומנויות קריאה וכתיבה מבוססות.
כקלינאית תקשורת, הנושא הזה חשוב לי במיוחד, משום שרוב הילדים שעבדתי איתם כבר מתקשים בקריאה ובכתיבה. עבור ילדים אלו, הזדמנויות לפיתוח אוריינות הן קריטיות במיוחד. לכן אני כל הזמן דרוכה, ובוחנת כיצד הטכנולוגיה משפיעה על ילדים – לטובה או לרעה.
נכון לעכשיו, קשה לקבוע במדויק מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של מסרונים. עד כה, הממצאים אינם חד-משמעיים (Chang, 2009; Mittal, 2015; Plester, Wood & Bell, 2008). כאשר בוחנים ציוני קריאה לפי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בחינוך, סקר 2020 מצביע על ירידה קלה בלבד בין 2017 ל-2019, אך עדיין על שיפור לעומת שנות ה-90 שבהן גדלתי (NCEA, 2020).
אין ספק שלטכנולוגיה יש יתרונות, במיוחד עבור אנשים עם מוגבלויות הזקוקים להתאמות נגישות מסוימות. במקרים מסוימים, ייתכן שהיא אף תורמת.
ילדים עם אבחנות כגון דיסלקסיה או עיכוב התפתחותי בשפה (ואחרות) נמצאים בסיכון לקשיים בקריאה ובכתיבה, ולכן הם זקוקים לכל תרגול "איכותי" שניתן. מסרונים בהחלט מספקים להם תרגול של "משהו". האם זה תרגול "איכותי"? איני בטוחה בכך.
כיצד נוודא שלילדים יש הזדמנויות לפתח מיומנויות קריאה ואיות תקינות?
אם אתם תומכים בילדים עם אבחנות המשפיעות על יכולתם לפתח מיומנויות אורייניות, כמות התרגול שהם מקבלים היא קריטית להתפתחותם.
עם זאת, העולם הדיגיטלי עלול להקשות על ילדים לקבל את כמות התרגול הנדרשת.
אז השאלה היא – מה עושים?
התשובה הפשוטה: עושים את אותו הדבר שעשינו לפני שעידן המסרונים התחיל.
אך עלינו להיות עקביים ומוקפדים יותר מאי פעם, לאור ריבוי הגירויים וההסחות שיש לילדים כיום.
השאלה הבאה: איך עושים זאת?
משתמשים בעקרונות היסוד של התערבות אוריינית מוצלחת.
משתמשים בעקרונות היסוד של התערבות אוריינית מוצלחת כמו שאני מפרטת כאן.
כאשר אנו חושבים כיצד לתמוך בילדים המתקשים בקריאה ובאיות בעולם של מסרונים, חשוב להתייחס לשלושה עקרונות מרכזיים:
- התערבות מובנית
- שימוש פעיל ויצרני
- שילוב מיומנויות
התערבות מובנית בקריאה צריכה להתמקד במגוון מיומנויות התומכות באוריינות, כגון אוצר מילים וידע עולם, הרכיבים מבניים של השפה (כגון תחביר), תהליכים קוגניטיביים ברמה גבוהה ותפקודים ניהוליים ומיומנויות בסיסיות התומכות באיות ובפענוח (decoding). לצורך סדרת מאמרים זו אתמקד בעיקר בפענוח (Henbest & Apel, 2021; Kucan, 2012).
שימוש פעיל ויצרני מושג זה מתייחס לאופן שבו אנו לומדים יחידות לשוניות ומשתמשים בהן באופן גמיש בהקשרים שונים.
למשל, אנו לומדים שפונמות הן יחידות צליל שניתן להשתמש בהן בדרכים שונות ליצירת מילים. בנוסף, אנו לומדים שמילים הן יחידות לשוניות שניתן להשתמש בהן באופן יצרני ליצירת משפטים (Walsh & Blewitt, 2006).
אינטגרציה של מיומנויות מתייחסת ליכולת שלנו ליישם מיומנויות שנלמדו בהקשר אחד בהקשר אחר, לפתח אוטומטיזציה של מיומנויות באמצעות תרגול ולרכוש מיומנויות באופן סמוי (implicit learning) על בסיס ידע קודם.
במאמרים הבאים בסדרה אעסוק בהרחבה בכל אחד משלושת העקרונות הללו.
ב חלק ב' בסדרה זו, אפרט על הראשון: התערבות מובנית.
על המחברת
ד"ר קארן דודק-בראנן היא המייסדת והבעלים של חברת Dr. Karen, LLC, המתמקדת בהעצמת מטפלים ואנשי חינוך לתכנון התערבויות התומכות בשפה, אוריינות ותפקודים ניהוליים. היא בעלת דוקטורט בחינוך מיוחד, וכן הסמכה כמנהלת חינוך מיוחד וטכנולוגיות מסייעות מאוניברסיטת אילינוי סטייט. בנוסף, היא בעלת תואר ראשון ושני בהפרעות בתקשורת (Speech-Language Pathology) מאותה אוניברסיטה. לד"ר דודק-בראנן ניסיון של 14 שנים במערכת החינוך, והיא מילאה מגוון תפקידי הנהגה והוראה אקדמית, כולל הדרכה והנחיית קלינאים. היא מנחת הפודקאסט De Facto Leaders, שבו היא משתפת פרקטיקות מבוססות ראיות, ניסיון אישי וראיונות עם מומחים בנושאי חינוך ורפורמות במערכת הבריאות. כיום היא משמשת בתפקיד ניהולי במחלקת שירותי ילדים ומשפחה של מדינת אילינוי.
אתם יכולים ליצור קשר עם ד"ר קארן בלינקדאין כאן.
הירשמו לאימון "כיצד להיות מבוסס ראיות ומאשר גיוון עצבי על ידי תמיכה בתפקידים ניהוליים" כאן.
הורידו כאן"מדריך יישום תפקוד מנהלים לצוותי בתי ספר".
הקשיבו ל פודקאסט של מנהיגים דה פקטו כאן.
מקורות
קוקאן, ל. (2012). מה חשוב לדעת על אוצר מילים? המורה לקריאה, 65, 360-366. doi: 10.1002/טרט.01054
המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של חינוך (2020). מצב החינוך 2020.
